הפרעה פוסט טראומתית המכונה גם הפרעה בתר חבלתית, היא הפרעה נפשית הנגרמת בעקבות חוויה או חשיפה לאירוע טראומתי, אשר יש בו משום סיכון חיים ממשי לשלמותו הגופנית או הנפשית של היחיד.
אירוע טראומתי יכול להיות אסון טבע, תאונת דרכים, הטרדה מינית, אונס, אירועים מסכני חיים, מלחמות, פיגועי טרור ועוד. זה יכול להיות אירוע אחד או מספר אירועים אליהם נחשפים לאורך זמן.
נכותם של נפגעי תגובות קרב מתבטאת לא אחת בנכות תפקודית קשה; קושי לעבוד, ירידה ניכרת בתפקוד כבני זוג, קושי ביצירת קשרים חברתיים, התקפי זעם, קשיי שינה ועוד.
הסימפטומים של ההפרעה הפוסט טראומתית נחלקים לשלוש קבוצות עיקריות:
סימפטומים חודרניים:
התנסות מחודשת שוב ושוב של מראות המלחמה. חיים מחדש את האירוע הטראומתי המתבטא בפלשבקים, חלומות חוזרים של רגעי הטראומה וסיוטי לילה.
סימפטומים הימנעותיים:
מביאים את הנפגע להתרחק רגשית, מחשבתית ופיזית מול מה שמזכיר את הטראומה (לדוגמה: להימצא במקומות רועשים ו/או הומי אדם). דבר שמביא לצמצום תעסוקתי, חברתי ורגשי.
עוררות יתר:
קשיי שינה, התפרצויות כעס, קשיי ריכוז, דריכות יתר וביטוייהם הגופנים.
על הקושי באיבחון תסמונת פוסט טראומטית
כאמור, לתסמונת הפוסט טראומתית מאפיינים מיוחדים ובעיקר קיים קושי באבחונה בשלבים מוקדמים כי בקרב נפגעי הקרב קיימת בושה רבה לתבוע את זכויותיהם ולעיתים רק בלחץ משפחותיהם, הם מתגברים על הבושה ותובעים הכרה.
בשל אופייה וטבעה של פגיעת הלם קרב, הסובלים ממנה אינם מאובחנים, בלא מעט מקרים, בסמוך לאירוע שגרם לפגיעה ולכן פנייתם הראשונית לקצין התגמולים ולאגף שיקום נכים נעשית אחרי לא מעט שנים מה שמקשה, בלא מעט מקרים, על הליך בירור התביעה ומשפיע על יכולתו של הנכה לפעול למימוש זכויותיו.
במשך שנים, בהעדר מודעות חברתית, ציבורית ומוסדית עניינם של הלומי הקרב הביא לחוסר התייחסות לסבלם ולצורכיהם השיקומיים. כך לדוגמה קיימים לא מעט נפגעים ממלחמת יום כיפור, מלחמת לבנון הראשונה שרק בשנים האחרונות פנו לקבלת טיפול.
הגשת תביעת נכות בגין פוסט טראומה
מרגע הגשת תביעת ההכרה, נדרש התובע להמציא למשרד הביטחון מסמכים רפואיים, תצהירים, אישורים בדבר תנאי שירותו. במקביל, פועל משרד הביטחון, באופן עצמאי, לאיתור מסמכים וראיות רלוונטיים שיש בהם כדי לסייע לו לבירור התביעה. בתום תהליך איסוף החומר, מזומן התובע לבדיקת רופא מומחה מטעם משרד הביטחון ובכפוף לחוות דעתו, מזומן התובע לוועדה רפואית לצורך קביעת דרגת נכותו. במקרים של תביעות נכות בגין “תגובת קרב”, נדרש התובע, על פי רוב, אף לעבור בדיקות, מבחנים פסיכודיאגנוסטיים וטסטים מקיפים במרכז הערכה לאבחון ההפרעה. זאת ועוד – במרבית המקרים נקבעת ע”י הוועדות הרפואיות נכות זמנית לתקופות קצובות נוספות, שלאחריהן עובר הנכה וועדה רפואית נוספת אז נקבעת נכותו הצמיתה.
סעיף 34א לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) קובע את דרגת הנכות בגין הפרעה בתר חבלתית. דרגת הנכות נקבעת ע”י הוועדה הרפואית בהתאם לפגיעה בכושר התפקוד ממנה סובל הנכה. דרגת הנכות נקבעת בהסתמך על מסמכים רפואיים אוביקטיביים המעידים על מצבו של הנכה וכן מדבריו של הנכה בוועדה הרפואית המתאר את מגבלותיו, הפגיעה בכושר התפקוד ובאיכות חייו.
מדינת ישראל חבה חוב מוסרי לחייליה שנפגעו במהלך מלחמות ישראל ובפעולות לשמירה על ביטחון המדינה ונותרו עקב כך נכים בגופם ובנפשם ולכן משרד הביטחון מעניק לנפגעי פוסט טראומה מעטפת טיפול הכוללת, בין השאר, טיפול תרופתי, טיפול פסיכולוגי, טיפול זוגי ומשפחתי, שיקום תעסוקתי, טיפול קבוצתי ותמריצים כלכליים.
המלצתנו לחיילים הנחשפו במהלך שירותם לאירועים טראומתיים מסכני חיים ולמראות קשים של הרוגים ופצועים, וסובלים מתסמינים נפשיים כמפורט לעיל, לפנות בהזדמנות הראשונה לאבחון וקבלת טיפול ובמקביל להגיש תביעה למשרד הביטחון להכרה בנכותם.
