חייל/שוטר/סוהר/איש שב”כ/מוסד שנחבל או חלה במהלך שירותו הצבאי/משטרתי/שב”ס יכול להגיש בקשה לקצין התגמולים במשרד הביטחון (אגף שיקום נכים) להכרת זכות נכה עפ”י חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי”ט-1959 בגין הנכות שנגרמה לו במהלך ועקב שירותו.
על מנת להיות מוכר כנכה צה”ל יש להוכיח קשר סיבתי בין החבלה/מחלה ממנה סובל התובע לבין השירות. במילים אחרות- שהנכות ממנה סובל התובע נגרמה או לחילופין הוחמרה תוך ועקב השירות. יש להדגיש שמדובר בשני תנאים מצטברים: במהלך ועקב השירות.
חשוב לציין כי העובדה שחייל התגייס לצה”ל עם פרופיל 97 והשתחרר עם פרופיל 21 לדוגמא, אינה מקנה לו, הכרה כנכה צה”ל, באופן אוטומטי ויש להוכיח כי החבלה/מחלה ממנה הוא סובל נגרמה או לחילופין הוחמרה עקב שירותו. נטל ההוכחה בתביעות אלה הוא על התובע.
הליך בירור התביעה אצל קצין התגמולים הינו הליך ארוך ועשוי להמשך בין שנה לשנתיים (תלוי במורכבות התיק), במסגרת בירור התביעה בוחן קצין התגמולים את הקשר הסיבתי (מבחינה עובדתית ורפואית) בין הפגימה בגינה הוגשה התביעה לבין שירותו של הזכאי. לחצו כאן לפרטים על הליך בירור התביעה .
התיישנות תביעות:
יש לציין כי בעוד שבתביעות אזרחיות תקופת ההתיישנות היא 7 שנים, תביעות נגד משרד הביטחון מתיישנות בתוך 3 שנים מיום השחרור אלא אם מדובר ב”חבלה רשומה” קרי- חבלה שנרשמה ברשומות צה”ל (לדוגמה: דו”ח פציעה) או ברשומות אחרות המתנהלת ע”י המדינה או מוסד ציבורי (לדוגמה: בית חולים), בסמוך ליום האירוע שגרם לה. במקרים כאלה ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות.
כמו כן, גם לגבי הלומי קרב, עפ”י הפרקטיקה והפסיקה, לא קיימת תקופת התיישנות, וזאת מתוך הבנה כי נפגעי תגובות קרב מתקשים להתמודד עם הרשויות ולכן פעמים רבות קשה להם לפנות ולעמוד על זכויותיהם בנוסף תגובת הקרב מלווה בדר”כ בתחושת בושה וחוסר נכונות לפנות לעזרה מה שמקשה על אבחון הבעיה ולעיתים רק בלחץ ועידוד המשפחה, הם מתגברים על הבושה ופונים לעזרה.
