ח’ שירת ביחידת המסתערבים של משמר הגבול בימי האינתיפאדה הראשונה של ראשית שנות ה-90 והשתתף במבצעים מסוכנים שהביאו למעצר וחיסול מחבלים ונחשף למראות קשים וטראומתיים.
אחרי השירות החל ח’ לסבול מסימפטומים פוסט טראומתיים אך לא ייחס אותם בשלב הראשון לאירועים הקשים שחווה בשירותו הצבאי ורק בלחץ חבריו ומפקדיו פנה אחרי מס’ שנים לפסיכולוג של היחידה שאבחן אותו כסובל מפוסט טראומה.
באמצעות עו”ד רפאל שיין, הגיש ח’ תביעה למשרד הביטחון להכיר בו כנכה צה”ל בגין התסמונת הפוסט טראומתית בה לקה במהלך ועקב האירועים הטראומתיים אליהם נחשף במהלך שירותו.
קצין התגמולים במשרד הביטחון, בהסתמך על חוות דעת המומחית מטעמו, דחה את תביעתו של ח’ בטענה כי הוא לא סובל מתסמונת פוסט טראומתית או מתחלואה נפשית אחרת הקשורה לשירותו הצבאי, ממנו השתחרר לפני 20 שנה.
בכתבה שהתפרסמה באתר “וואלה” ביום 18/4/18 התייחס עו”ד רפאל שיין להחלטת משרד הביטחון בעניינו של ח’ וטען כי:
“כי “המחלוקת בינינו לבין משרד הביטחון הינה מחלוקת רפואית, גם קצין התגמולים לא חלק על האירועים הקשים אותם עבר מרשי בשירותו ובתנאי השירות בתור לוחם ביחידת המסתערבים, אך דחה את תביעתו על בסיס חוות דעת של רופאה מומחית מטעמו. סביר להניח שהמומחית מטעם משרד הביטחון, לצערי, מעולם לא תבין מהי המצוקה הנפשית של אדם ששירת שירות מלא ביחידת המסתערבים ועבר אירועים חריגים, טראומטיים וקשים ומכאן החלטת אי ההכרה. קשה לי לקבל איך על סמך בדיקה קצרה, יכולה המומחית לקבוע בצורה כה נחרצת כי מרשי לא סובל מתסמינים נפשיים כאלה ואחרים וזאת על אף שהציג מסמכים רפואיים המאבחנים כי הינו סובל מפוסט טראומה. נוציא את הצדק לאור בבית המשפט”.
